תודה על כל הטלפונים שהביעו דאגה גדולה מהיעדרותי בכתיבה. היו לי בעיות טכניות עם האתר, עכשיו חוזרת לכתוב. נחתתי בארץ מפריז לפני שלושה שבועות. חזרתי מאחת התחנות המשמעותיות של מסע חיי. למי שלא היה שותף אתי למסע – העליתי את החוויות שלי בשלושה פוסטים שונים.
כשיוצאים מגלים מקומות נפלאים – זה פרק הפתיחה,
מפריז, באהבה – פרקי האמצע של המסע, ו merci beaucoup – פרק הסיום
מזמינה אתכם לקריאה בעקבותיי…
לא שכחתי את פריז, מפת פריז מופיעה עדיין על הGoogle map שלי, והלב עדיין חווה את החוויות הנהדרות שהיו לי שם. חזרתי לעשייה מבורכת, אצרתי את התערוכה הארצית לבוגרי מגמות האמנות בחינוך הדתי שנמצאת במוזיאון לאסירי המחתרות עד סוף מרץ, שווה מבט.
חזרתי להעביר קורסים במרכזי פסג"ה שונים ברחבי הארץ.
וכמובן להעביר סדנאות ומפגשי אמן לשיח גלריה.
ובחודש הבא תיפתח תערוכה חדשה בגלריה של האמנית סילביה בר-עם.

לפני שבועיים נסענו לבה"ד 1 לסיום קורס קצינים של אחיינית שלי, יובל. זה היה אירוע מרגש מאוד היות והיא הייתה בפיגוע שהתרחש בארמון הנציב. וחבריה הפצועים הגיעו לטקס, והשאירו מקום של נפקדות לכל אותם שנהרגו שם. והנה אתמול באותה דרך, לאירוע מרגש כשלעצמו, היו שלא הצליחו להגיע. אני מקדישה את מילותיי השבת לעילוי נשמתם של טוביה ובתיה מרגלית, הסבא והסבתא שנהרגו אתמול בדרך לטקס סיום קורס הקצינים של הנכד שלהם ליאור. הכרתי אותם אישית. הם גרו בשכנות למקום נעוריי. מבקשת לספר מעט עליהם בשנים האחרונות. שניהם היו הראשונים שהתנדבו בפרויקט שנקרא 'יחידת סגולה' בבית החולים שיבא בתל השומר. (יחידות סגולה הוקמו בבתי חולים בארץ מטעם המשרד לשוויון חברתי, כשמתנדבים דואגים לעדכן את החולים בזכויות שמגיעות להם. למען הגילוי הנאות אומר שאחותי מובילה את הפרויקט כיום ב12 בתי חולים בארץ). זוג שידע לחיות ולשמוח ובעיקר לתת הרבה מעצמו גם לאחרים.
אני כותבת לכבודם את הדברים שכתבה נחמה ליבוביץ, וגם אם הם נכתבו פעם על ידי, זה היום להעלות אותם שוב. בתפילה שיהא זכרם מבורך.

"מעשה טוב, דיבור נאה, ומחשבה טהורה – אינם שבים ריקם, אינם הולכים לאיבוד,
כולם מצטרפים לאוצר הגדול של מצוות ומעשים טובים אשר בזכותם ומכוחם,
ומכוח כוחם קיימים הדורות הבאים.
ואם יטען הטוען: בשכבר הימים כל ההולכים מאיתנו נשכחים –
נאמר:
כל מעשה טוב, כל דיבור נאה, כל מחשבה טהורה שלהם, דומים לזרע שנטמן באדמה,
לשתיל שנשתל. הזרע ינבוט, השתיל יגדל, והעץ אשר יצמח – בצילו ישבו רבים, מפריו
יאכלו וממראה יופיו יתענגו.
אמנם היושבים בצילו, הטועמים מפריו והמתענגים למראהו לא ידעו מי הוא אשר שתלו.
אבל האם דבר זה יעיב על זהרו? "

שנזכה לנכוח במתן התורה מחדש השבת, כתורת חיים,

שבת שלום,

ליאורה

ולמה אדריכלו של היקום?
לא זוכרת היכן אבל ראיתי את הטקסט הזה וצילמתי. זה הזמן להעלות אותו.
"אדריכלו של היקום, לעולם אינו חוזר על עצמו,
כל יום הוא בריאה חדשה לגמרי,
הפק את מירב התועלת,
מכל יום חדש" ר' נחמן מברסלב