כבר בפרשת "לך לך" כתבתי שזו פרשה מכוננת עבורי ועוד אספר לאן אני הולכת.
אז הנה הגיעה פרשת ויצא ואני שמחה לספר שיצאתי מגבולות הארץ ל"סיטה" Cite בפריז. לחודשיים.
ה"סיטה" הוא בניין דירות שאמנים/אוצרים מקבלים אפשרות לשהות בו במהלך תקופה. לקבל השראה מהאמנות של פריז, ליצור ופשוט ליהנות מהחוויה של מפגש עם אמנים מכל העולם. בדרך כלל אמנים מגיעים לכאן לפרק זמן של חצי שנה. לשמחתי התפנה מקום לחודשיים בדצמבר ינואר והנה אני כאן. ימים של שמש קיבלו את פניי, הקור לא כל כך קר וזה משמח אותי.
הגעתי לעיר האורות.
חוויה מיוחדת להיות בשאנז אליזה בתקופה זו של השנה. אינסוף של אורות.
בכל הכיוונים כולל השמים שזרקורים מנסים להאיר אותם.
על יציאות חפוזות.
מה לי ולדרום קוריאה?
סולם יעקב בפריז.
על 'בגדי המלך החדשים' באמנות.
פרק א' ביומן מסע שמתחיל ב"ותצא".
מזמינה להתלוות אלי. יהיה שווה.
ההצעה לנסיעה הגיע אלי לפני כחודשיים. היה לי זמן להיערך, לפגוש אנשים שכבר היו כאן וללקט עצות טובות מכולם. וכך נערכתי, לקחתי פוך (שאריה קנה לי) מהארץ, שמיכת פליז ואת הכרית שלי מהבית. הצטיידתי במעיל פוך מחמם ומגפונים נוחים ומחממים. מחשב נייד, ועוד כמה דברים חשובים כדי שיהיה לי נוח לפחות להתחלה. לקחתי 2 מזוודות מלאות. לשמחתי הגיס שלי, שהיה בפגישת עבודה בפריז, הביא לי את אחת מהן ואני מודה לו גם על הכניסה הרכה שעשה לי לפריז.
וחשבתי, להבדיל אלף אלפי הבדלות, על כל אותם אנשים שהיו חייבים לפנות את בתיהם במהירות כשביתם עלה בלהבות ונדרשו לצאת כמעט ללא דבר שיכלו להציל מביתם. יציאה מטלטלת. במיוחד למי שלא היה לו לאן לשוב.
חושבת כל השבוע גם על יעקב אבינו שהיה איש תם יושב אהלים ופתאום היה עליו לברוח מפני עשו אחיו ולצאת במיידית מהאוהל ולברוח מבאר שבע לחרן. והנה הוא כשהוא יוצא מבאר שבע הוא מגיע לשדה (שזה השטח המובהק שמזוהה עם עשו אחיו) ושם מתגלה לו חוויה רגשית גדולה. הוא פוגע במקום. שם במקום הוא חולם את החלום על הסולם שמלאכים עולים ויורדים בו.
ולא תאמינו.
אתמול בערב, אני בדירת הסטודיו המינימליסטית שקיבלתי, פתאום מצלצל הטלפון שבחדר, ואמנית בשם Eden Vaak, או בשמה הקודם יוג'ין פארק, מתחילה לדבר איתי ולספר לי ששמעה מדליה מאירי (האמנית הקודמת שהייתה כאן) שאני מגיעה והיא רוצה להיפגש. היא מדרום קוריאה והיא מדברת עברית שוטפת כי היא למדה בבצלאל עיצוב קרמי. היא הציגה תערוכה במוזיאון וילפרד בהזורע ואני ראיתי את העבודות המדהימות שלה. היא קראה לתערוכה שלה 'עד אין קץ'. היא אוהבת את ישראל, היא התגוררה בירושלים ומספרת לי שהיא לקחה כמה פעמים טרמפים לתקוע כי יש לה שם חברה שלמדה איתה. מדהים. מרגש מאוד. היום היינו ביחד ב'פלאה דה טוקיו' שזהו המוזיאון לאמנות מודרנית ועכשווית.
אני ועדן בחלל התערוכה. תאמינו שכך נראה הכל. לבן על לבן.
הייתה לנו שם חוויה בבחינת בגדי המלך החדשים. מוצגת שם כרגע 'תערוכה' של אמן שקוראים לו טינו סיגל. עומדים בתור להיכנס לחלל שמתפרש על פני 13,000 מ"ר ואין בו כלום. לא על הקירות, לא ברצפה ולא בתקרה. בהצהרה שלו כתוב שהוא יוצק אקספוזיציה. מזמין אמנים ליצוק אמנות במילים, בפילוסופיה של החיים. נכנסים לחלל בליווי ילד/ילדה שמתחילה לשאול אותנו מה דעתנו על המילה evolution, האם אנחנו רואים אותה כחיובית או שלילית. והיא מדברת איתנו עד שמגיע מישהו אחר וממשיך לטייל איתנו בחלל הריק הזה עם שיחה מתמשכת על אמנות והחיים. וכך הלאה.
אנחנו חתכנו באמצע התערוכה וחטפנו התקפת צחוק. אמרתי לעדן שזה ממש הסיפור של בגדי המלך החדשים. לאמנות המודרנית והעכשווית כבר אין מה לומר. ואף אחד לא צועק שהמלך עירום. (למרות שהיום קראתי משהו שכתב גדעון עפרת על תערוכה שמוצגת במוזיאון תל אביב, כמה היא גרועה וזה חידוש אצלו לכתוב כך על אמנות עכשווית)
עדן כתבה בקוריאנית וגוגל תרגם: הונאת אמנות. שתבינו שגם שילמנו על כסף.
המשכנו לטייל,
ופתאום ראינו את התמונה הבאה, מעלית שמעלה פועלי בניין לגובה.
ועדן אומרת לי – תראי את סולם יעקב.
אז הנה הסולם העכשווי מפריז:
וישבנו בבית קפה ויש לי שיחות איתה על הקשר שלה ליהדות. דיברנו על אלוהים, על מהויות באלוהות והיא אומרת לי משפט: "הכל ברשות ממנו, מה שלא – לא קיים". ואני נפעמת מהמפגש הזה שלי עם אמנית שבעיני היא פשוט יהודיה. אמרתי לה את זה והיא מודה לי על המחמאה. נפלאות הדרכים של אלוהים להפגיש נשמות.
עד כאן להפעם,
חיבורים שנעשים בין אנשים, אמנות במקום ובזמן,
ואתם יודעים שאני תמיד מסתכלת בחנות הספרים בשדה תעופה,
אז הפעם ראיתי איזו מחברת שנקראת מחברת עסוקה, והיו בה קטעים של ציטוטים. אחד מהם: " בסינית יש פתגם שמשמעותו "שהזמן שלך יהפוך לדרך", ואני בתפילה שכל מה שמזדמן לי בדלת הזו שנפתחה יהפוך לדרך חדשה שבה אלך. זו זכות גדולה עבורי להיות כאן.
ולמי שדואג לי, אין צורך.
אני ממש ליד הרובע היהודי, ויש כאן הכל כלול – בית כנסת, מסעדות כשרות, סופר כשר, ואפילו לה פטיסרי כשר.
מאחלת שבת שלום, מפריז,
ליאורה
