היה לי חנוכה מואר ושמח. הדלקנו נרות עם הילדים במקומות מגוריהם, שבת משפחתית מורחבת בזכות הקוראת מס' אחת שלי והיו שתי סדנאות מיוחדות. וביום האחרון – היה לימוד.
כבר הרבה זמן שרציתי אבל סוף סוף השנה הצלחתי לראשונה להגיע וללמוד בכנס 'לימוד גליל' בראש הנקרה. הכנס מתקיים במשך יומיים אחת לשנה. הגעתי רק ליום השני בשעה שהתחיל שם לימוד שנקרא 'חברותא' שהתקיים בחדר האוכל. 'חברותא' זה מונח הלקוח מבית המדרש ומשמעותו לימוד בזוגות או בקבוצות לימוד. לומדים יחד.
הגעתי לחדר האוכל שהיה מלא באנשים יקרים שהגיעו מהסביבה ומכל מיני מקומות בארץ, אבל לא הכרתי אף אחד.
לפתע פנתה אלי מישהי ושאלה – ליאורה?
הסתובבתי ולשמחתי פגשתי את רותם ורסנו, היא גרה בקיבוץ כברי והיא חברה טובה מאוד של אסנת רייזמן בן שלום, האמנית שהציגה בתערוכה האחרונה. היא זיהתה אותי מיד. רותם הגיעה לפני כחודשיים לביקור בגלריה עם חברות נוספות מכברי. שתינו שמחנו מאוד. אבל בעיקר התרגשתי כשהיא סיפרה לי שהיא קוראת בהנאה גדולה את הדברים שאני כותבת. אני מודה ששמחתי מאוד לשמוע.
כמובן שלהמשך הלימוד כבר ישבתי בשולחן שרובו היו מכברי וזו הייתה חוויה גדולה עבורי לחוות לימוד שהנושא המרכזי של הכנס היה מדברים על שלום עם קבוצה נהדרת של אנשים שהמקורות היהודיים משמעותיים עבורם ולא הגיעו עם הטקסטים מבית ילדותם. כל מעבירי השיעורים, המארגנים בלימוד גליל עובדים בהתנדבות. מרגש באמת. גם זה היה עבורי בבחינת 'עם ישראל חי'.
ולעניין ויגש אליו…
כמה פעמים נתקלת בסיטואציה כשאתה עומד ולפניך בעל מרות המעמיד אותך בסיטואציה שמבחינתך היא בלתי אפשרית?
איזו הרגשה קשה זו לעמוד מול?! ועוד לגשת ולהגיד משהו?!
זו הסיטואציה שעומד בה יהודה מול יוסף. הפרשה הקודמת הסתיימה ברגע של מתח: האם יילקח בנימין מאחיו, ויישאר אצל יוסף?
ואנחנו שבוע היינו במתח מה יהיה? מה יקרה עכשיו?
והנה -הפרשה שלנו מתחילה במילים –
"ויגש אליו יהודה" נשאלת השאלה אל מי ניגש?
במובן הפשוט ניתן לומר שהוא ניגש אל יוסף שעומד מולו.
אך מצאתי דברים יפים שכתב הרבי מקוצק –
"ויגש אליו יהודה ויאמר בי אדני " (בראשית מ"ד/י"ח), הוא מפרש את המילה "אליו" – אל עצמו, אל פנימיות לבבו שלו (של יהודה) לאחר הספקות הרבים שהיו ליהודה ואחיו על מה עשה להם אלוהים ולמה הגיעו להם הדברים כפי שהגיעו – עכשיו מתחיל יהודה להבין. אם לא בשכלו אז בתחושותיו,
כי ההשגחה העליונה מציבה בפניו הזדמנות ליציאה מן המייצר.
על כן הוא חוזר ומשנן בליבו את טענותיו ונימוקיו, מאגדם יפה בנימי לבבו ואז מובטח לו
כי דברים היוצאים מן לב יש בכוחם לחדור לבבות. (פנינים לשבת ע"פ האדמו"ר רמ"מ מקוצק)
ובאמת בעקבות הנאום שיוצא מתוך הלב –
יוסף מתרגש מאוד מדבריו של יהודה פורץ בבכי ומגלה להם את זהותו שהוא יוסף אחיהם.
אין מה לעשות כשאתה עומד מול אמת עמוקה ופנימית שנוגעת בעמוד השדרה שלך –
יורדים הרבה מחסומים ומאפשרים לך לגלות מי אתה באמת.
האמת הזו מרגשת גם מכיוון אחר שיוסף בפגישה המרגשת הזו כלל לא מביע כעס על האחים שלו. לא מאשים אותם בכל כברת הדרך שהוא עבר בגללם במשך עשרים שנה.
יוסף מבין שהכול היה מהלך מכוון על מנת לממש את ייעודו בעולם. H"P. (ראשי תיבות של השגחה פרטית) כך הוא בוחר לראות את הדברים.
נכון. היו בדרך הזו הרבה נפילות, קשיים, בדידות, ולנו יש נטייה גדולה לראות את הכאן ועכשיו. אבל הכול זה רק חלק מתוך מהלכים ארוכים יותר עם התנהלות של דרך ארוכה שיש בה גם הרבה עליות והצלחות.
שנזכה לגשת באומץ לעצמנו ולדייק את מה שנכון עבורנו ושנזכה לראות את העולם בעיניים טובות. קראתי שחודש טבת מהותו עין טובה.
שבת של שלום,
ליאורה
שני צילומים מסיור לילי בעיר העתיקה בירושלים עם 'אמהות עם מהות'
האחד בראש הדף :מבט על הר הבית מהגג של פמלה ואבא שגרים ברובע היהודי ועושים הכנסת אורחים ומעשי חסד רבים
השני: החבדניקי"ם הגיעו לרחבת הכותל בשירה גדולה ועם מנורות חנוכה שהאירו ועשו שמח.
