כותבת עכשיו בלילה, לאחר שחזרתי מחוויה מיוחדת ומרגשת. למען הגילוי הנאות הפרשה של השבוע היא חלק בלתי נפרד מסיפור חיי.
זו פרשת מסעי.
ואני מהלכת עם הפרשה הזו כחלק בלתי נפרד מהזהות האישית שלי.
מה בין קורס קצינים לפרשת מסעי?
נסיעה / חניה ומה שביניהם.
'התקווה' – למה שינו את ההמנון מהמקור?
חזרתי עכשיו מבה"ד 1 שבמצפה רמון, מסיום קורס קצינים של שני אחיינים שלי. הבת של גיסי וגיסתי והבן של אחי. הם סיימו יחד את השלב הראשון של הקורס. נסענו כברת דרך ארוכה מאוד בארץ היפה שלנו. מנוף ירוק לנוף של מדבר. אבל זו הייתה חוויה מרגשת. ומה כל כך מרגש?
קודם כל שזוכים להגיע לרגע הזה.
אבל מעבר לכך, זו חוויה לראות את החיילים והחיילות (600), זה רגע של גאווה גדולה מאוד. ומשני דברים התרגשתי במיוחד –
כשכולם עומדים יחד כולל הקהל ושרים 'התקווה'.
והדבר הנוסף הוא שחמי (אבא של אריה) עמד לידי, הוא ניצול שואה, ופתאום אמרתי לו 'תראה איזו גאווה יש לך. אתה זוכה לראות את הנכדה שלך מקבלת היום סיכת מ"מ בצבא ההגנה לישראל. זה ממש לא מובן מאליו.'
איזו כברת דרך.
והלוא הפרשה שלנו שמסכמת את כל 42 התחנות במסע שחוו בני ישראל במדבר בדיוק מתייחסת לכברת הדרך מיציאתם ממצרים ועד החנייה לפני ערבות מואב, לפני שהם נכנסים לארץ ישראל.
ואני אוהבת את הפסוק הפותח את הפרשה:
אֵלֶּה מַסְעֵי בְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָצְאוּ מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לְצִבְאֹתָם בְּיַד משֶׁה וְאַהֲרון ,
נשאלת השאלה למה כתוב אלה מסעי בלשון הווה ולא כתוב בלשון עבר –
אלה היו מסעות בני ישראל?
ואחד הפרושים מדבר על כך שיש ללמוד ממסעות בני ישראל במדבר גם בימינו אנו,
שכל אדם עובר בחייו מסעות – לכן נכתב הדבר בלשון הווה.
אנחנו תמיד במסע, הן באופן פרטי והן כעם.
השבוע פגשתי אשה, בעלת ידע רב וכשסיפרתי לה שאני כותבת בלוג לקראת שבת היא שיתפה אותי בספר שנקרא 'שמחת תורה' שכתב אותו יורם טהר לב (יצא לאור ב 2014 הוצאת כנרת, זמורה ביתן). הוא כותב מאוד יפה ושנון דברים על פרשות השבוע. והנה בדיוק השבת כשהוא כותב על פרשת מסעי הוא מעלה נקודה משמעותית שאני מתכתבת אתה כבר שנים רבות:
וייסעו, ויחנו. נסיעה וחניה.
כותב יורם טהר לב: "וייסעו" "ויחנו" הן שתי מילים שעשו הסבה ושינו לחלוטין את משמעותן בעידן המודרני. המילה "ייסעו" נגזרה במקורה מהמילה מסע, ואילו היום היא נגזרת מהמילה "נסיעה". המילה "יחנו" נגזרה מהמילה "מחנה", והיום היא נגזרת מהמילה "חנייה".
זאת הסיבה, הוא כותב, שהאנשים שקבעו את התקווה להמנון הלאומי, בראותם בחזונם את הקמת המדינה והערים הענקיות שיצמחו פה, שינו את המילים שכתב המחבר נפתלי הרץ אימבר! היום אנחנו שרים את השיר כפי שהם תיקנו אותו: "עוד לא אבדה תקוותנו/ התקווה בת שנות אלפיים/ להיות עם חופשי בארצנו/ ארץ ציון ירושלים".
בשיר המקורי, כפי שכתבו אימבר בשנת 1877 נאמר: "עוד לא אבדה תקוותנו/ התקווה הנושנה/ לשוב לארץ אבותינו/ לעיר בה דוד חנה". יורם טהר לב בשנינותו ובחוש ההומור שלו כותב – מתקני השיר, ראו בחזונם כי יבוא יום ולא תהייה חנייה בירושלים, וכדי שלא לעורר בקרב הישראלים בעתיד איבה לדוד המלך באמרם: "איך זה שדוד חנה ואני לא?" שינו את ההמנון הלאומי."
ביום שישי השבוע יחול ראש חודש אב, ואנחנו נכנסים לתשעת הימים מיום זה ועד תשעה באב. היום בו נחרבו שני בתי המקדש שלנו.
המשוררת חוה פנחס כהן כתבה שיר על ראש חודש אב, אהבתי אותו גם מכיוון שהוא מתכתב גם עם מסע בחרתי לשתף אותו לקראת השבת.
בְּיוֹם שְׁלִישִׁי בַּבֹּקֶר, רֹאשׁ חֹדֶשׁ אָב התשע"ד, נָעַצְתִּי מַסְמֵר עַל לוּחַ הַזְּמַן
קוּמִי לְכִי לְמַסָּע, קוּמִי צְאִי לְמַסָּע, הֶעְתַּקְתִּי שׁוּב וָשׁוּב אֶת הַמִּלִּים
שָׁטַפְתִּי כֵּלִים, כִּבַּסְתִּי כְּבִיסָה חֲדָשָׁה וְקִפַּלְתִּי כְּבִיסָה יְשָׁנָה. אֶפְשָׁר
לִסְמֹךְ עַל הַשֶּׁמֶשׁ הַנְּדִיבָה שֶׁל הַקַּיִץ וְהָרוּחַ הַמַּעֲרָבִית שֶׁל יְרוּשָׁלַיִם
שֶׁיְּנוֹפְפוּ בָּהּ כְּמִפְרָשׂ ללא יַעַד אוֹ כְּדֶגֶל לְלֹא עַם עַד שֶׁתִּיבַשׁ
עַד שֶׁאֶלְבַּשׁ עַד שֶׁתִּיבַשׁ הַדִּמְעָה שֶׁקָּפְאָה עִם שֵׁם בְּשֵׁם נוֹגֵעַ
מוֹדִיעַ בְּמוֹדִיעַ מַגִּיעַ נוֹקֵשׁ מַקִּישׁ שׁוֹבֵר נִשְׁבָּר עַל דֶּלֶת שְׁכֵנָה
הַמֶּרְחָק מֵגֵן עָלַי, עַל חַיַּי, צְעָדָיו שֶׁל יֶלֶד קָטָן מֵחֶדֶר לְחֶדֶר
מַבָּט שׁוֹאֵל וְאֶצְבַּע מַזְמִינָה לַחֶדֶר, לְקֻבִּיּוֹת עֵץ
שֶׁיִּהְיוּ לְבַיִת אוֹ אַרְמוֹן וְרַכֶּבֶת צְהֻבָּה תַּעֲלֶה עַל הַגֶּשֶׁר
וְתֵרֵד בִּמְרוּצָה עַל הַמְסִלָּה. קוֹלָהּ שֶׁל תֵּבַת נְגִינָה
הִיא תֵּבַת הֲגַנָּה עַל נִשְׁמָתִי עַל חַיַּי
שֶׁחָלְפוּ עַל פָּנַי בִּמְרוּצָה.
חוה פנחס כהן, מתוך ספרה "מסע אחר עם עורב שחור וSaint Claire", הוצאת קשב לשירה
בין אם אתם בנסיעה ובין אם אתם בחניה,
מאחלת חודש טוב ושבת שלום,
ליאורה
כשאתם תקראו את הדברים אני אהיה חלק בלתי נפרד מפרשת מסעי. לאן אני נוסעת?
אני נוסעת לכמה ימים לחופשה מחוץ לגבולות. אחזור לכתוב בעוד שבועיים.
את הכיתוב בתמונה הראשית ראיתי השבוע על חולצה.
