ביום חמישי שעבר, נכחתי בועידה של קבוצה בפייסבוק שנקראת דתיות עסקיות מדברות. זו קבוצה שמונה כבר 8,000 נשים שכולן עוסקות בעסקים מסוגים שונים. קבוצה מאוד פעילה, שכבר ניתן לומר עליה שנהפכה לקהילה תומכת.
זו הייתה הועידה הראשונה ועסקה בנושא של נשים וכסף. על היכולת לעמוד על שלנו גם בהקשר הכספי שעלינו להיות מתוגמלות בו.
כשהגעתי לועידה אהבתי מאוד את האמירות שפוזרו על חפצים שונים בסביבת האולם.
על אחד המשטחים שהיה על השולחן הופיע הכיתוב הבא:
"חדלי לך מלהיות ענייה,
שובי אל אוצרותייך,
והיי משתמשת הן". נכתב בהשראת ר' נחמן מברסלב.
עם ליהיא לפיד בועידה של דתיות עסקיות,
אחת הדוברות הייתה ליהיא לפיד, היא דיברה מקסים. פגשתי אותה בלובי ונתתי לה את ברכת הבית שכתבתי. חברה הצליחה לצלם את הרגע לשמחתי. חשבתי על כך שבעצם זו לא רק הועידה הזו, אלא העוצמה הנשית הזו תככב אצלנו בסופ"ש.
מי הנשים העוצמתיות שאני מתכוננת לפגוש בסופ"ש?
מה בין דלתות, ענן, בצק ונר?
ומה הקשר לבבושקה רוסית ולשדרה של כח?
ומה עוד חוגגים אצלנו מחר? ולמי אני עושה סדנה מיוחדת ביום שישי?
הפרשה שלנו נקראת על שם חייה של שרה אמנו, אשתו של אברהם. אנחנו בעצם נפרדים ממנה בשבת זו. היא נפטרה ונקברת במערת המכפלה. וחשבתי לעצמי שהיא לא זוכה לראות המשכיות ליצחק. רבקה, שתהיה כלתה נכנסת בפרשה זו לעם היהודי בזכות תכונותיה הטובות. היא רבת חסד. הסיפור הידוע הוא שהיא נותנת לאליעזר עבר אברהם ולגמליו לשתות, היא עושה הרבה מעבר למה שנדרש ממנה. כשהיא מגיעה ליצחק קורים כמה דברים שהם בבחינת סימנים שניתנים לו לגבי המשכיות תכונותיה של אמו.
כששרה הייתה בחיים היה ענן קשור בפתח האוהל, כשמתה הסתלק הענן וכשבאה רבקה חזר הענן.
כל זמן שחיה שרה היו דלתות אוהלה פתוחים לרווחה. כשמתה פסקו הדלתות מלהיות פתוחות לאורחים, כשהגיעה רבקה חזרו הדלתות להיות פתוחות.
כשהייתה שרה בחיים הייתה בְּרָכָה בבצק, כשמתה פסקה הברכה ומשבאה רבקה חזרה הברכה לבצק שהכינה רבקה.
בימי שרה היה נר דלוק באוהל מליל שבת לליל שבת הבא, כשמתה שרה פסק הנר והוא חזר כשהבאה רבקה.
כיוון שראה יצחק שהיא נוהגת כפי שנהגה אמו, מיד הביא אותה לאוהל אמו. (על פי מדרש בראשית רבא ס'(
על פי המדרש הזה התרגש יצחק כשגילה שכל הדברים שקרו כשאמו הייתה בחיים – קורים שוב עכשיו, עם בואה של רבקה. תחושת ההמשכיות העניקה לו שמחה ושלווה והוא הבין שמקומה של רבקה באוהל של אמו.
אמנם שרה ורבקה לא נפגשו בפועל, אבל המהות שבאה לידי ביטוי בפתיחת הדלתות, בענן שקשור באוהל ומסמל שכינה/נבואה, בברכה בבצק ובנר שדלוק כל השבוע. מהות נשית, שעוברת הלאה במסורת.
גם שרה וגם רבקה הן שתי נשים עוצמתיות עם עמוד שדרה והן מהלכות בעולם עם ידיעה אמונית, פנימית ועמוקה. נשים מובילות ששומעים בקולן.
ואני מבקשת להעביר משהו מהן לאורי שמאוד יקרה לי, שנולדה לפני 12 שנים והפכה אותנו לסבתא וסבא. אורי שלנו חוגגת מחר בת מצווה ולכבודה אני עורכת סדנה מיוחדת לנשות המשפחה. מודה שאני זוכה לכך בחיי ומאחלת שאזכה יחד עם כל הנשים להעניק לה מהויות שיהיו עבורה אבני דרך בחייה.
אורי יקרה, שתזכי שיהא ענן (חיבור רוחני) קשור באוהלך, שיהיו דלתותייך פתוחות להכנסת אורחים, שתשרה ברכה במעשה ידייך ושהאור שלך יקרין על הסובבים אותך.
ועוד דבר אחד – לומדים על שרה ששנות חייה היו כולן שווין לטובה. על אף מסעות חייה, היא ידעה שהכל שווה ולטובה.
אני מאוד אוהבת את השיר שכתבה דליה קווה:
כְּמוֹ בַּבּוּשְקָה רוּסִית,
בֻּבָּה בְּתוֹך בֻּבָּה,
בְּתוֹך בֻּבָּה
מְקֻפָּלוֹת בִּי
אִמִּי וְסָבָתִי
וְאֵם אִמָּהּ
וְסַבָתָהּ
וְכָל הַדּוֹרוֹת,
שׁוּרַת נָשִׁים שְׁקֵטָה
כְּמוֹ שְׁדֵרָה שֶׁל כֹּחַ
אני אוהבת את הדימוי של הבבושקה ושל ההתכנסות של דמות בתוך דמות, לאורך הדורות מצד אחד, מצד שני את הדימוי של שורת נשים כמו שדרה של כח – שזו תנועה שונה. שניהם נודעים בי מאוד.
מאחלת שנזכה לעוד שנים רבות של כח להכיל את הברכה,
שבת שלום מתוך שמחת הלב,
ליאורה
