לא מזמן קראתי את הספר המקסים הקשבה לפעימות הלב, ממליצה עליו בחום.
הוא מספר על יכולת מדהימה של שני בני זוג, אוהבים, שפעימות ליבם היו ממש מחוברים
בהקשבה זה לזה ולא משנה מה היה המרחק הפיזי ביניהם.
אני מדברת על כך שאני זוכה בימים האחרונים לחוות את פעימות הלב של הנכדות החדשות –
הודיה ואמונה ברגעים המיוחדים שאני מחזיקה אותן קרוב לליבי.
אחרי 3 שבועות של פגייה והקשיים שהעמידו בפני, כפי שסיפרתי בשבוע שעבר
(ואגב, תודה על כל החיזוקים הרבים שקיבלתי מכם וסליחה ממי שלא הספקתי להגיב),
הודיה ואמונה יצאו מבית החולים והן נמצאות בביתן בקיבוץ מירב.
ואני, יכולה לגעת, לחבק, להסניף ובעיקר להקשיב ללב הקטן והפועם שלהן.
רגעים של חסד גדול והודיה ענקית.
אני חושבת על כך כמה, כתאומות זהות, היה קשוב ליבן זו לזו במהלך 32 השבועות שהן היו ברחם.
ועוד ללא הפרדה.
משתפת בעוד חוויה מיוחדת שחוויתי – בחודשים הראשונים אנחנו עושים לתינוקות
אמבטיה בתוך דלי מיוחד לרחצת תינוקות. בתודה לענבל בתי שהביאה לראשונה
את הרעיון לפני 10 שנים עם אורי. זה נשמע הזוי. אך חווית האמבטיה בדרך הזו
מאפשרת לתינוקות לחוות מעין מעטפת כמו ברחם. זה מדהים. תאמינו לי.
והשבוע – כשעשיתי את האמבטיה הראשונה לאמונה היה מדהים לראות איך היא
במיידית נהנית מלהיות בתוך המים. התחושה הייתה שהיא נזכרת בהנאה גדולה
בתחושת החוויה של הרחם. יש לי סרטון שמתעד אך איני יודעת כיצד לשתף אותו אתכם.
לכן רק מספרת.
כל ההתרגשות הזו משמעותית עבורי השבוע במיוחד.
היות וחיה, אמא שלי,ענבל בתי וחמדת כלתי חוגגות יום הולדת.
אז לכבוד כל החוגגות אני מקדישה את השיר הבא שיש בו נגיעות שעוברות כחוט מקשר ואוהב בין כולן.
כְּמוֹ בַּבּוּשְקָה רוּסִית,
בֻּבָּה בְּתוֹך בֻּבָּה,
בְּתוֹך בֻּבָּה
מְקֻפָּלוֹת בִּי
אִמִּי וְסָבָתִי
וְאֵם אִמָּהּ
וְסַבָתָהּ
וְכָל הַדּוֹרוֹת,
שׁוּרַת נָשִׁים שְׁקֵטָה
כְּמוֹ שְׁדֵרָה שֶׁל כֹּחַ דליה קווה
כך אני מרגישה, שכל אחת מכן נותנת בי הרבה כח ומאפשרת לדור ההמשך
למשוך חוטים מדור לדור. ואני מודה על הזכות שאתן מקיפות אותי. מאחוריי מלפניי ומצדדי.
תודה על היותכן ושתזכו לשנים טובות ומבורכות.
אין לי מושג כיצד לחבר את הדברים לפרשת בחוקותיי
רק יכולה להעיד שהדברים נכתבו על ידי חוקי הלב.
מאחלת שבת של שלום,
וברכה גדולה לכבוד יום ירושלים,
מי ייתן ונזכה לשמוע את שירת הלויים במקום הקדוש והראוי.
ליאורה
