חזרתי בתחילת השבוע מהמסע שלי לאומן. חזרתי עם תובנות ומתנות שאני מרגישה שעדיין נמצאות בתהליך. אני מנסה לספר בימים האחרונים על החוויות שחוויתי ובעיקר מנסה למצוא את המילים כדי למלל את החוויה הזו. היינו בציון קברותיהם של הצדיקים ר' לוי יצחק מברדיצ'ב שהיה סנגורם של ישראל ואני חושבת לעצמי כמה אנחנו עדיין זקוקים שימשיך לסנגר עלינו, היינו אצל המגיד ממזריץ', ר' זושא, היינו במז'יבוש אצל הבעל שם טוב. חשבתם על זה – איך אדם כל כך גדול מכונה בעל שם טוב. אז התחושה כשבאים אליו היא שיוצאים בשם טוב, הוא בבחינת העוטף בטוב. היינו בברסלב אצל ר' נתן שהיה תלמידו של ר' נחמן ובסוף המסע ביום חמישי בלילה הגענו לאומן. לר' נחמן. קורה שם משהו לנשמה בלי שאנחנו פועלים פשוט רק מהשהייה שם. עדיין מרגישה מרוגשת ועדיין חווה דברים. הרבה תפילות היו תכלית המסע, הרגשתי גם שליחה ממי שביקש ממני. תודה שזיכתם אותי להיות שליחתכם.

אחד הסטיקרים שהיו תלויים בציון היה "לא פשוט להיות פשוט" וזה החכמה הגדולה שבכל החכמות, לבלי להיות חכם כלל. (ליקוטי מוהר"ן ח"ב תורה מד') צילמתי לכם. וכמה האמת הזו היא תמציתית ובאמת לא פשוטה. תאמינו לי שלרבי נחמן כדאי להגיע פשוטים מאוד, מדהים עד כמה הוא מקבל ומכיל את כולם. לא משנה מה אתה לובש ולא מהיכן הגעת ומה אתה עושה בחייך. הוא פשוט מכיל. בלי לשפוט (אגב, אותיות פשוט).  הלוואי ונזכה להגיע למדרגה הזו. לא להיות חכם כלל.

צילה בובליל, אחת מהנשים שהיו אתי בקבוצה כתבה שיר. בחרתי לשתף. נדמה שמילותיה

משקפות את התחושות.

"בדרכים בדרכים
מפה לשם לפה
ולאן
האלך כדי לחזור או שאחזור כדי ללכת
או שאף פעם לא עזבתי
רק הרגליים התחילו לכת
והנופים השתנו
אבל הלב. הלב כמהה.
הוא פשוט יודע
את מה שהיה על האדם להודות בו מימים ימימה
שאנחנו תמיד פה ושם
והכל גם מומצא וגם קיים
וכל מה שצריך זה להיות. ולהתגעגע".

אחת התובנות הבולטות מהמסע, לאחר נסיעה לכפרים שכוחי אל, שנעצרו בימי הביניים ללא שום שינוי מאז ולקלוט שהם גם לא ישתנו במאה השנים הבאות היות שמה שהסבא ראה, כך עושה הבן וכך הנכד וכך הנין. זה מה שהם יודעים וטוב להם.

ואני חושבת עד כמה אנחנו בארץ ישראל – ארץ של אור, של דבש וחלב וזהב. בכמה מעט שנים הצלחנו להגיע לכל כך הרבה הישגים ולחיות במקום של שפע מבורך. תאמינו לי שווה לזכור את זה כל יום ולהודות על כך.

כתבתי מתובנות ליבי ומהחיבורים המרגשים שאני חווה בימים אלו מאז שהייתי שם, וחשבתי גם עד כמה הדברים מתכתבים עם בלעם הרשע שמופיע בפרשת השבוע ומתבקש על ידי בלק, מלך מואב לקלל את עם ישראל ובסופו של דבר יוצא מברך. ואחת מברכותיו היא 'מה טובו אהליך יעקב משכנותיך ישראל', לעיתים אדם יוצא מתחומו ורק אז קולט עד כמה האמירה הזו משמעותית ונכונה. שתזכו תמיד שתשרה ברכה בבית כל אחד מכם.

ובמיוחד אני מבקשת לשאת תפילה לכוחות שיעמדו למשפחת רוזנפלד לשאת ולהכיל את הכאב על אובדנו הטרגי של מלאכי משה, שיהא זכרו לברכה.

שבת שלום,

ליאורה