מרחבים של אור Light Expanses 

סילביה בר-עם    

אוצרת: ליאורה לוי

פתיחת התערוכה

ביום שישי, ב' אייר, תשע"ז, 28.4.17 בשעה 11.00

בגלריה אורייתא, רח' גני טל 16, הושעיה

"מה שעיני רואות אינו אלא קליפה:

כי העיקר סמוי מן העין…"

אנטואן דה סנט אכזופרי

סילביה בר-עם היא אמנית שחיה בעיר העתיקה בירושלים. בר-עם לוכדת ביצירתה בעזרת הצבע והמרקם נופים, טבע דומם מרחבי אור, רכות וחיים.

היטיבו לתאר את עבודותיה של סילביה בר-עם, ד"ר גדעון עפרת, אמיתי מנדלסון ואביבה וינטר.

ד"ר גדעון עפרת כותב: "אלה הם ציורים נפלאים… מלאכת מחשבת של קומפוזיציה, הרמוניה ורוחניות. מקורם במבט אמפירי על מציאות, אך הם מאשרים הפשטה, ומוטב – מבטלים את הניגוד – לכאורה בין הפשטה וריאליזם…האור, כאילו חושף הכל ומגלה אלא שהאמת היא שהאור צורב הכל, מתיך את הכל, הופך את החומריות לרוח, ואף על פי כן מותירנו עם מלוא תאוותנו בעיני רוחנו".

אמיתי מנדלסון, אוצר במוזיאון ישראל: בר-עם לא מגדירה את עצמה כציירת של חיים או סימנים יהודיים, למרות שהיא מודה שהנושא בציוריה קשור לחייה כיצור יהודי שחי בישראל. היא מציירת רימונים, אתרוגים, עצי זית, ברושים, והנופים של ישראל. מצד השני, הנושא אינו מספיק כדי להבין את מלוא המשמעות של העבודה. הרגש בעבודה, מופשט או פיגורטיבי, טקסטורות, קומפוזיציות, קווי גבול העדינים בין החלקים היותר ריאליסטים והמופשט, הם אלה שנותנים את מלוא המשמעות בציור שלה".

ואביבה וינטר:  "סילביה בר-עם, בציורים של נוף וטבע דומם, לוכדת במבטה את היופי, השקט והמסתורין החבויים בעומק מושאי יצירתה ובמכחולה, מעלה אותם אל פני השטח. בר-עם ניצבת מולם וניגשת לצייר מתוך קשב פנימי, ענווה ורגישות. ציוריה מזמינים להתבוננות ממושכת ואולי אף מדיטטיבית ומשיענה הצופה להזמנה, צפויה לו חוויה אסתטית ורוחנית".

נעילת התערוכה ב 30.7.17