התערוכה כאן, בהושעיה, בגליל חונכת את פתיחת הגלריה 'אורייתא', אך מעבר לכך לוקחת זרעים שנשתלו בעבר וזורעת אותם מחדש ובגלריה המתחדשת.
דבי ספינר, רחל אהרון וליאורה לוי – אמניות מהושעיה ששותפות כבר הרבה שנים לעשייה היצירתית.  הציגו יחד בכמה תערוכות קבוצתיות, יצרו עבודה משותפת לתחרות בנושא 'יחיד ויחד' מטעם קרן עדי. שותפות רעיונית ויצירתית ומפרות זו את זו לאורך השנים בתהליך היצירה.

דבי ספינר
ביצירות מופיעות דמויות ממשפחתה כמוטיבים שהשפיעו על חייה כשכל אחד מהם הוא בבחינת עולם ומלואו עבורה.
העבודות מעלות את השיח על מהות המשפחה היהודית והמורשת שהולכת ודוהה בעולם המודרני ומהדהד בהן המתח בין החיים היהודיים בגלות ובארץ ישראל.

רחל אהרון
דיוקן אישי כדיוקן פנימי – ריאליסטי ומופשט, דיוקן המשתקף דרך חפצים אישיים
ומשפחתיים שעבורה מייצגים מפגש מחודש עם בית הוריה.
הנופים הניבטים מחלון ביתה בהושעיה – דרכי חייה כנופי פנים וכנופי הנפש.

ליאורה לוי
עבודות הנוגעות בשורשים משפחתיים.
מהלכת בין הנסתר לגלוי, בין חומר, צבע וטקסט כמרכיבי הזהות האישיים שלה.
"…מהלכת בין לבין.
זורעת צבע בסדקים שנוצרו.
זרע כחול אחד עושה את ההבדל.
אני הולכת ומטמינה זרעים כחולים בשדות לאחר קציר.
משדה לשדה".