"ידו של האמן חייבת לצמצם את כל הסובייקטיבי והאובייקטיבי, במטרה להפיח רוח חיים בחושניות האנושית. הוא מנסה לתת לבני אדם קשר ישיר עם אמיתות נצחיות באמצעות צמצום האמיתות האלה לכדי ממלכת החושניות, שהיא השפה הבסיסית המשמשת לחוויה האנושית של כל הדברים (רותקו, AR, עמ' 25)

"הארת פנים" – תערוכת היחיד של אסנת רייזמן בן שלום,מציגה ללא מילים בעזרת צבעי שמן על בד מסע/משא של עולם פנימי מופנם, הלכי רוח, דרך ציורי נשים, דיוקן אישי ונופים. משטחי הצבע בעבודות מהווים תחושות ורגשות מעבר לנאמנות למציאות. גם ציורי הדמויות כמו צוירו מתוך זיכרון צילומי של הדימוי. האמנית כותבת "לא מעניין אותי הדיוקן עצמו, אלא מה שהרגשתי כלפי הדמות, מה גרם לי לרצות לצייר אותה ואז אני נותנת לעצמי חופש לוותר על פרטים, להוסיף אחרים ולבנות דמות שיש בה הרבה ממני" .(מתוך הקטלוג: תנאים של ציור)

הצבע – מרכיב חשוב ביצירתה, הוא מהווה את נקודת ההתחלה ליצירה. אסנת רייזמן בן שלום חושבת צבע, חולמת צבע, חשה שמחות ועצב בצבע ומדברת בצבע .

בתערוכה  "הארת פנים" אסנת רייזמן בן שלום מנסה לתת לצופה להלך עם האור הפנימי החבוי בנפשה ומוקרן ביצירותיה.
הרב קוק כותב "כשהנשמה מאירה גם שמים עוטי ערפל מפיקים אור נעים",
האור הפנימי שהאמנית מהלכת עמו מקרין בציוריה, הוא סך כל הנראה ושמעבר לו.
מרתקת העובדה שאסנת רייזמן בן שלום, החלה לצייר רק לאחר שאביה אורי רייזמן נפטר, והיא מתכתבת בציוריה עם דרכו הציורית.