התערוכה 'אקווה בלה' מדברת מים בזרימה ובהקשבה לחיים. התערוכה נפתחה בירושלים באגריפס 12 ועוברת בשינוי פנים לגלריה אורייתא בגליל.

פתיחת התערוכה ביום שישי, א' אדר ב' תשע"ו, 11.3.16 בשעה 11.30 בגלריה אורייתא.

כאוצרת, בחרתי בטקסט לתערוכה כפי שכתב אותו ד"ר אבינועם רוזנק, בן זוגה של האמנית.

"באוסף יצירותיה החדש, בתיה רוזנק מביאה בפנינו אמנות שמצויה בסוד הדממה. דממה של פינוי חלל להתרחשות, הכמעט נעדרת כל שליטה, ללא כוחניות וללא כיוון. אין בעבודותיה אנרכיה אלא כבוד לחכמת החומר וליצירתיותו האין סופית. בעבודותיה של בתיה רוזנק נדרש להעיז להקשיב ולאפשר קשב מול החומר בשפע תצורותיו העצמיים.
עבודותיה החדשות של בתיה רוזנק מפנות חלל לחומרי הבריאה תוך התפעמות מתוצרי הטבע ומתוך תחושת מחויבות לאותנטיות של החומר (במקרה זה: המים).

סדרת עבודותיה של בתיה רוזנק מעידה על יכולתה לפנות את החלל מעצמה, ולאפשר למים, שהם מקור הבריאה, לשחק לפניה במגוון תהליכים.

המים זורמים, נובעים, מפכים, מבעבעים, ממלאים, מצטברים, נוטפים, משפריצים, נקווים, נוזלים, מתפשטים, שוטפים, שופעים ולבסוף מתאדים, ומשאירים עקבות וסימנים. היופי הזה הונצח באוסף ניסיונות על מצעים שונים, כמו אוסף אבנים שיצרה הבריאה בווריאציות שונות.
זוהי אמנות של חלל פנוי; כבוד ל"רשימוּ" הנשאר בעולם, וסקרנות מול תהליכי הבריאה האלוהיים הנמצאים לפנינו על משטח העבודה.

המדרש מספר שפילוסוף אחד שאל את רבן גמליאל: "אמר לו: צייר גדול הוא אלהיכם, אלא שמצא סממנים טובים שסייעו אותו, אמר לו: ומה הם?[…] אמר לו: תוהו ובוהו וחושך,ומים וחושך ותהומות". אכן, המים הוא חלק מיסודות הבריאה ואני ניסיתי לעמוד על הפלא של "יהי רקיע בתוך המים ויהיה מבדיל בין מים למים" (בראשית)"
אבינועם רוזנק

נעילת התערוכה ב 21.5.16 .