'דקה מן הדקה'
מוריה רוזנבלום
אוצרת: ליאורה לוי

פתיחת התערוכה ושיח גלריה
ביום שישי כ"ט תמוז תשפ"א, 9.7.21, בשעה 11.00
בגלריה אורייתא, גני טל 16, בהושעיה

עכביש חרישי וסבלני

"רָאִיתִי עַכָּבִישׁ חֲרִישִׁי וְסַבְלָנִי
עוֹמֵד לְבַדּוֹ עַל צוּק קָטָן,
רָאִיתִי אֵיךְ בְּבַקְּשׁוֹ לָתוּר אֶת הַמֶּרְחָבִים הָרֵיקִים סָבִיב,
הוּא שׁוֹלֵחַ קָדִימָה קוּרִים, קוּרִים, קוּרִים מִחוּץ לְעַצְמוֹ,
לְעוֹלָם אֵינוֹ חָדֵל לְגוֹלֵל אוֹתָם, לְעוֹלָם אֵינוֹ עָיֵף מִלְּהָאִיץ בָּהֶם."   (וולט ויטמן)

בתערוכה זו האמנית טווה, במכחול דק מן הדק, רשתות שנרקמות לולאה ליד לולאה, ואת החללים ביניהן היא ממלאה בכתמים. יצירה שנבנית כתהליך, שנרקם לאט לאט ויוצר דיאלוג בין הקו לכתם ושניהם יחד מהווים תמונת נוף פנימי. מפה שנושאת זיכרון, תנועה וחיבור לשורש נסתר.
לכאורה, היא יוצרת לפי ההגדרה המילונית: דַּק מִן הַדַּק  מרומז, עדין ביותר, שקשה להבחין בו.
עם זאת, נוצרות שתי תנועות הפוכות. האחת, קרבה והתכנסות, מן החוץ אל הפנים, לנקודת המרכז – תנועת דבקות והתקשרות כתנועה מקרבת והשנייה, תנועת הבדלה שיוצרת הפרדה.
שתי התנועות הפוכות אך יוצרות גם אחדות וזרימה ביניהן וממשיכות לנוע מעבר למצע עליו הן נרקמות.
חלקים נתפרים לשלם חדש.

דק מן הדק מופיע בתיאור ריח הקטורת.
"קטורת היא בחשאי, בסוד דקיק ופנימי מהכל" (זוהר ג, קעז).
בבית המקדש, קטורת הסמים הייתה תערובת בשמים שהיו מקטירים על מזבח הזהב.
"הקטורת מתקנת וקושרת קשרים ומאירה יותר מכל" (זוהר ב, ריח)^[1].
האמנית קושרת קשרים שיוצרים תנועה ואדוות במרחב, נכנסים פנימה והחוצה מתוך הקשבה לנפש, לחיים, ללב שפועם.
כל אלה מאירים יותר מכל. דקה מן הדקה.

[1] 'ניחוח של חיים', ד"ר שפרה אסולין, מאמר ממוסף 'שבת' מקור ראשון

נעילת התערוכה 30.9.21