אוצרת: ליאורה לוי
פתיחת התערוכה
ביום שישי, כ"ז תמוז תשע"ז 21.7.17 בשעה 11.30
בגלריה אורייתא, רח' גני טל 16, הושעיה

בַּמָּקוֹם הָיִיתִי וַיִתֵּן הַמָּקוֹם לִי יָד.
וּבְמַסָּעֵנוּ הָלַכְתִּי, וְהַמָּקוֹם בְּמַסָּעֵנוּ עָמַד.
וּבְמַסָּעֵנוּ עֲמִידָתוֹ חָמַדְתִּי, וְהַמָּקוֹם הֲלִיכוֹתַי לָמַד.
וְאֵין בֵּינֵינוּ אֶלָּא גָּדְלֵנוּ
שֶׁאַף הוּא אֶחָד. רבקה מרים

יגאל צבן שלראשונה מציג את ציוריו בתערוכת יחיד, מתכתב עם זיכרונותיו ממקום ילדותו בצפת, עמק יזרעאל הוריו ובני משפחתו. בעבודתו של צבן מורגשת האינטימיות שבה בחר לצייר את זכרונו עם הוריו, עם בני משפחתו ועם האנשים שהילכו בסמטאות צפת שמסמלים עבורו חוויות רבות. ציוריו מבוססים על תמונות מתקופות שונות ומשקפים את חוויות ילדותו ולוקחים את הצופה למסע של זיכרון במקום ובזמן.
זהו מסע נוסטלגי ואידילי אל צפת בשנות השמונים עם השפעות של אמני צפת הקנוניים כפרנל פרנקל, הולצמן, ציונה תג'ר.
בהווה חייו מופיע עמק יזרעאל על רוחבו, על משטחיו הפתוחים, השדות שנפרשים בו והצבריות.
יגאל החל ללמוד לצייר לפני שנים מספר. סדרת עבודות אלה הם דיבור עם עבודות מורתו לציור האמנית חיה גרץ רן ופרי חיפוש אישי אמנותי שהלך והעמיק לכדי גוף עבודות , ייחודי זה.

אבות ישורון כתב: "כָּל הַנְּהָרֹת/ הֹלְכִים אֶל/ הַיָּם וְהַיָּם/ אֵינוֹ מָלֵא // כּי כָּל/ הַנְּהָרֹת חֹזְרִים / אֶל הַנְּהָרֹת. / תַּאֲמִינֻ לִי. / זֶה סֹד/ גֵּאֻת וְשֵׁפֶל./ זֶה סֹד / תֹּרַת הַגַּעְגֻּעִים."
סוד תורת הגעגועים הוא בחזרת הדברים אל עצמם, בהתנקזותם אל תוך עצמם. תמיד ישנו חלק שבו אין דריסת רגל: בנפשו של האחר ואצל עצמנו; החלק הזה הוא אולי זה שבו הדברים שבים אל עצמם ואינם נִדְבָּרִים – לא עם האחר ואולי אפילו לא עם עצמם.
צבן, נוצר בזיכרונו את המראות, הטעמים והריחות של תקופת ילדותו. תערוכתו היא געגועים לתקופה שנדמה שעברה מן העולם, לצפת הישנה והטובה, עם התום ועם אנשים המסתפקים במועט ושמחים בשמחת הזולת. דמויות שכמו נלקחו מעידן אחר אך מהוות תיעוד של חוויות שהתרחשו בסמטאות העיר והם חלק בלתי נפרד מזיכרונותיו של צבן כילד. זֶה סֹד / תֹּרַת הַגַּעְגֻּעִים.

נעילת התערוכה ב 31.8.17